ארכיאולוג העוסק בתקופת המשנה והתלמוד (רומית-ביזנטית). שותף לחפירות שונות ביניהן המרכז העירוני בטבריה הקדומה (משלחת יזהר הירשפלד ז"ל), בית הכנסת על חוף הכנרת בכורסי (משלחת המכון ללימודי ים) ואתר מג'דוליה (בראשות ד"ר מיכאל אזבנד). מאמריו עוסקים בסוגיות בארכיאולוגיה וגיאוגרפיה היסטורית. בין מחברי הספר: 'בתי כנסת קדומים ברמת הגולן' בהוצאת יד יצחק בן צבי.
כתב העת על-אתר: ביטאון לענייני ארץ ישראל במקורות, רואה אור מאז שנת תשנ"ו (1996) במסגרת הוצאת "תבונות" של המכללה האקדמית הרצוג, ובחסות אקדמית של המחלקה ללימודי ארץ ישראל הפועלת במכללה. עד עתה ראו אור תשעה עשר גיליונות של כתב העת, המופיע לאורך מרבית התקופה בתדירות של פעם בשנה. מאמרי כתב העת מתפרסמים בשלב ראשון באתר ההוצאה, ולאחר שמצטברים מספיק מאמרים, הם נאספים יחד ומתפרסמים בגיליון מודפס גם כן. במקור, כפי שמעיד שמו, הוקדש כתב העת בעיקר למאמרים שעסקו בקשר שבין מחקר גיאוגרפי-היסטורי של ארץ ישראל לתקופותיה, לבין המקורות הארץ-ישראליים הכתובים, בייחוד (אך לא רק!) אלו היהודיים: ספרי המקרא, הספרות החיצונית, המגילות הגנוזות, המשנה, התלמוד הבבלי והירושלמי ומדרשי ההלכה והאגדה. עם חלוף השנים, וצמיחת המחלקה שבחסותה מופיע כתב העת, הלכו וגוונו תחומי העיסוק של על-אתר, ובשנים האחרונות מתפרסמים בו מאמרים ממגוון תחומי-ידע ודיסציפלינות שונות, הנוגעות לחקר ארץ ישראל ויישובה לאורך התקופות: גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה, מקרא, בוטניקה, ספרות ועוד. עם זאת, גם כיום מופיעים בכל גיליון של על-אתר מאמרים המוקדשים לסוגיות של טקסט-ממצא-איתור-פרשנות, וכך נשמרת עד היום גם מטרתו זו של כתב העת. חברי המערכת הנוכחית של על אתר הם: פרופ' חיים בן דוד (מכללת הרצוג; מכללת כנרת); ד"ר חגי משגב (האוניברסיטה העברית; מכללת הרצוג); ד"ר תמי קמינסקי (מכללת הרצוג; מכללת אורות ישראל); וד"ר ראובן גפני (עורך ראשי; מכללת כנרת; המכון לחקר א"י ויישובה, יד בן-צבי). בין חברי המערכת שכיהנו בעבר נמנים פרופ' יהושע שוורץ (אוניברסיטת בר אילן); פרופ' זהר עמר (אוניברסיטת בר אילן); פרופ' ישראל רוזנסון (מכללת אפרתה); ד"ר אייל בן אליהו (אוניברסיטת חיפה) וחוקרים נוספים, חברי הסגל האקדמי במגוון מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ. המאמרים המתפרסמים במסגרת על-אתר רואים אור רק לאחר קריאה ואישור בידי כלל חברי המערכת, וכן לאחר קבלת חוות דעה של קוראים חיצוניים נוספים, כמקובל בכתבי עת שפיטים. מאליו מובן כי מאמרים שונים הנשלחים למערכת אינם מתקבלים כלל לפרסום – לעיתים גם לאחר סבב תיקונים או התדיינות הדדית ארוכה – וכי אלו הרואים אור לבסוף הינם בעלי רמה אקדמית ומחקרית נאותה ואף למעלה מזה. כל זאת, מתוך רצון להקפיד על רף-פרסומים גבוה, ועל אופיו המחקרי המובהק של כתב העת, המייצג בכך גם את אופייה ודמותה של המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה.
עיצוב ובניה סטודיו תותים